תהליכים רבים תומכים את התפתחות השפה, למשל, אמהות שמדברות הרבה אל תינוקן, משפיעות לטובה על אוצר המילים שלו. דרך נוספת המסייעת לחוויה משותפת של הורה-ילד בהקשר של התפתחות שפה, היא אופן הקראת הסיפור לתינוק.

השלב ה"טרום מילי" - מלידה ועד שנה
בשלב הראשוני, בו התינוק אינו מבין את משמעות המלל שבסיפור, ישנה חשיבות לאופן ההקראה. קול ההורה המקריא סיפור, ומלווה בהבעות פנים, מושך את תשומת ליבו של התינוק אל המתרחש. בשלב שלפני ההבנה התינוק קשוב מאוד למרכיבי השפה, בתהליך שבמהלכו צלילי השפה הופכים אט-אט למוכרים והמקצב של השפה נלמד גם הוא. כל ניסיון של התינוק "להשתתף" במהלך הקראת הסיפור אולי לא נשמע לנו שייך או הגיוני, אך זה עוד שלב באימון לקראת השליטה במערכת ההגייה והדיבור.

אותו הספר או ספר חדש?
נוכל לראות שככל שהסיפור נשמע לתינוק "מוכר" יותר, ככל שאנחנו מתמידים ומקריאים את אותו הסיפור מספר רב יותר של פעמים, כך עולה כמות הפעמים בהם התינוק שלנו "משתתף" ומוסיף משהו ממנו. מכך נובעת חשיבות החזרתיות על סיפור מוכר. אופן ההקראה תומך בהתפתחות השפה והשליטה בהפקת הקולות. אם מקריאים לתינוק שלושה סיפורים (ספרונים) קצרים, רצוי ששניים יהיו מוכרים ואחד חדש.

כשהתינוק רגוע , גם אם מדובר בסיפור לפני השינה, בזמן ההקראה רצוי להוציא את המוצץ מן הפה. כשהתינוק "משתתף" הוא מפתח את מיומנויות הדיבור, לכן ישנה חשיבות ליכולת הזזה חופשית של מערכת ההגיה.

המילים הראשונות
קרוב לגיל שנה, כשהאחיזה בספר ממלאת את התינוק ברגש של הצלחה, הקשר החוויתי של התינוק, בין האחיזה בספר אותו הוא כבר מכיר על ציוריו והשתלשלות הסיפור (אפילו אם משמעותו עדיין אינה מובנת), תורמת רבות להתפתחות השפה אצל תינוקות בהיבט הקשור בביטחון העצמי. במהלך הקראת סיפור פעמים רבות התינוק "פותח" במונולוג ארוך של הברות, צלילים, חצאי מילים- זה נהדר! צריך לתת לו את הזמן, אפילו אם זה באמצע העלילה. יכולת זו של "לקיחת תור" תורמת להתפתחות השיח.
בשלב בו תינוק נותן משמעות של מילה לחפץ, כמו "דדו" לכדור, תשומת הלב שלנו בזמן הקראת סיפור והתבוננות על תמונות יחדיו תתן לנו, ההורים, להבין את את אוצר המילים והכוונות של ילדינו. גם בשלב זה הבהירות בדיבור נובעת מאימון נאות, ולכן הוצאת המוצץ בשלב זה הכרחית.

הפעלת התינוק בזמן הקראת הסיפור
לאחר גיל שנתיים מתלווה אל התפתחות השפה הצבעה על תמונות וזיהוי שמות חפצים. כמובן שכל עידוד של השתתפות התינוק בהצבעה על תמונות בגיל צעיר יותר, מבורכת, אך בגיל זה השליטה הפיזית בגוף, עם החיבור של ההבנה לנשמע, היא עיקרית ומתרבה מיום ליום. גם בגיל זה עידוד התינוק, בעזרת סיפור מוכר, על הצלחתו בזיהוי החפצים והצבעה על תמונות לפני המעבר לסיפור חדש - המהווה בעיקר תהליך של לימוד חדש - נותנת לתינוק ביטחון עצמי רב להצלחתו. התגובה והעידוד של ההורה, תוך כדי הקראת הסיפור, להשתתפותו של התינוק תורמת גם להתפתחות השפה בהיבט של התינוק שמנסה שוב ושוב לומר מילים חדשות, לקשר ולהצביע על תמונות. למעשה, ככל שנחזור עם התינוק על אותו הסיפור, כך הוא ילמד יותר והעידוד שלנו, על זיהוי והצבעה על תמונות המתאימות למילים, יאפשרו לתינוק לפתח את הביטחון העצמי ואת ההבנה שהוא לומד ומבין.
בגיל זה מורכבות המשפטים חשובה, לכן רצוי לבחור בסיפורים קצרים ולא רק בזיהוי תמונות. אם התינוק אומר "דדו" אפשר לענות לו "נכון, כדור כחול" מילה נוספת הקשורה לתמונה תורמת להתפתחות השפה.
 
*טיפ קטן לסיום: כתינוק אומר מילה כמו "דדו" שכוונתו "כדור" , אל לנו לומר "לא דדו - כדור" אלה לומר פשוט "כדור". אין צורך להוסיף "לא" לפני אמירת המילה בצורתה הנכונה. התינוק שלנו לומד תוך כדי חיקוי. הוא קשוב לצלילים המרכיבים מילה וחלק מן הצירופים נלמדים בשלב מאוחר יותר. החשיבות בפתיחות לנסות שוב ושוב מבלי לקבל דחייה, כמו המילה "לא", מעודדת ותומכת.